אי אפשר להגיע לבריסל ולא לבקר בכיכר הגדולה שבעיר, או בשמה המקורי גרוט מרקט כלומר "השוק הגדול", לדעת כולם זו אחת הכיכרות היפות באירופה, הכיכר הוכרזה כאתר מורשת אונסק"ו ב-1998. ניתן לראות את בית המלך ובית העירייה, את בתי הגילדות- סוג של ארגונים מקצועיים שהקימו את המבנים בכיכר לאחר שנהרסו ע"י כוחות צרפתיים, בכיכר זו הדגל הבלגי הונף בפעם הראשונה ובכל שנה במחצית אוגוסט מציגים בו את שטיח הפרחים המפורסם והצבעוני שמורכב מחצי מליון פרחים, מי שיגיע לכיכר יוכל ליהנות מחנויות רבות, בתי קפה והמסעדות הפזורות בכל פינה. דרך מומלצת ליהנות מהכיכר היא להתיישב באחד הברים (המציעות בירות מקומיות רבות ) או המסעדות שבה וליהנות מהתרחשות בכיכר .

רקע:

בתחילת המאה ה-13 נבנו שלושה מבני מסחר בין הכיכר והסטנווך: שוק בשרים שנבנה לפני רובע הקצבים, שוק לחם ושוק בדים. מבנים אלו, שהיו שייכים לדוכסבראבנט, אפשרו להציג את הסחורה לראווה במקום מוגן מפגעי מזג-האוויר, ולפקח על העסקאות במטרה לוודא תשלום מסים. ניהול הכיכר החל מתחילת המאה ה-14 משקף את עליית חשיבותה של הרשות העירונית המקומית, שהורכבה מנציגי הסוחרים והגילדות, למול סמכות מעמד האצילים השליט. עקב מחסור כרוני בכסף, ויתרו הדוכסים יותר ויותר על חלקים מזכויות היתר שלהם בכל הקשור לתעשייה ומסחר, ומכרו אותן בכסף למועצת העיר. לאחר שבנתה העיר בניין חדש ומפואר עבור שוק הבדים ב-1362 (באותה תקופה נבנו שוקי בדים גם בערים השכנות לוון ומכלן), היא קנתה את הבתים שחסמו את הכיכר והרסה אותם כדי לפנות מקום לבית העירייה. הבניין המרשים שנבנה בהדרגה בין 1401 ו-1455 הפך את הכיכר למרכז של סמכות עירונית, משקל-נגד לסמכות השלטונית המרכזית שייצג ארמון קאודנברך, במעלה הגבעה בקרבת מקום. על כל פנים, סמכותו של הדוכס נכחה גם בכיכר: "בית הלחם", מול בית העירייה, איבד את תפקידו המסחרי והפך למרכז שלטוני של הדוכס, שבו נאספו מיסים ונערכו משפטים. סביב הכיכר נבנו בתיהם של גופים עשירים, ובעיקר הגילדות השונות, שהשפעתן הלכה וגברה.

האטרקציה העיקרית של הכיכר היא בתי הגילדה שנבנו מחדש בתחילת המאה ה-18, שחזיתותיהן המקושטות מכניסות חיים לכיכר כולה.

בראש כל בנין מתנוססים פסלי זהב המתנוצצים ביום ומוארים במופע אור קולי בלילה (המופע מתקיים מאפריל עד ספטמבר, בין השעות 22:00 עד 23:00).

צידה המערבי של הכיכר הוא המרשים ביותר. בבית מספר אחד נמצא ה-Roi d`Espagne, בית מלך ספרד שהיה בעבר בית גילדת האופים. במקום ניצב פסל-חזה של צ`רלס השני האחרון לשושלת ההאבסבורגים הספרדית, והוא שהעניק לבית את שמו.

בבית מספר 4 נמצא Maison de Sac, בית בו שכנה גילדת הנגרים כשבקומותיו העליונות ניתן למצוא עמודים מרובעים ועמודים בדמות נשים שמזכירים במידה מסוימת את הרגליים המקושטות של ריהוט הבארוק.
הבית הסמוך, Maison de laLouve, בית הזאבה, הוא בית הגילדה המקורי היחיד ששרד את אותה הפצצה צרפתית והוא שימש בעבר את גילדת הקשתים.

חזית הבניין מקושטת באמצעות עמודים מרובעים כשעל קישוטי החזית ניתן למצוא ייצוג של רעיונות וקונספטים מקובלים כמו שלום אמת, שקר וכדומה.

בבית מספר 6, בית הקרן Maison du Cornet, הייתה בעבר גילדת הספנים, וקומתו העליונה מזכירה במקצת ירכתי ספינה.

Maison du Renard, בית השועל היה ביתה של גילדת סוחרי הבדים ובקומת הקרקע ניתן למצוא שועל מוזהב רובץ על הרצפה לרגלי תבליט של מלאך המשתעשע בסדקית.

בניין מספר 10 הוא Maison des Brasseurs ובו נמצא מוזיאון מבשלות הבירה. הביקור במקום שווה בעצם ההצצה פנימה לבנין גילדה. זהו למעשה בית הגילדה היחידי המשרת עדיין בתפקידו המקורי.
המוזיאון פתוח כל יום משעה 10:00 עד 17:00.

בית מספר 9, LECYGNE (הברבור), הוא בית גילדת הקצבים. במאה ה-19 היתה כאן מסבאה שהיתה חביבה על קרל מרקס. ב- 1847 חיברו בה מרקס ואנגלס את המניפסט הקומוניסטי .

אתרים נוספים בקרבת מקום :

  1. מוזיאון הבירה הממוקם בכיכר.
  2. הקתדרלה של בריסל מהמאה ה 17
  3. המוזיאון היהודי
  4. הפסל המפורסם של הילד המשתין

 

מעוניין בפרטים נוספים?

מלא ושלח את הפרטים ואנו נחזור אלייך בהקדם.